האמת מאחורי מדיניות השקיפות החדשה של אפל

אחד המחקרים החביבים עלי מראה שבמדינות שבהן דורשים מאנשים לסמן בצורה יזומה כאשר הם מעוניינים לתרום את האיברים שלהם לאחר מותם האחוזים נעים בין 8 אחוזים ל-37 אחוזים. הרוב המוחלט לא מסמן. אבל כאשר דורשים מאנשים לסמן אם הם לא רוצים לתרום את אבריהם אחרי המוות, האחוזים שמוכנים לתרום את איבריהם עומדים על 80 עד 97! ללמדנו שאותה החלטה כבדת משקל לא תמיד מתקבלת מעמדה אישית, אמונה, חיבור לנושא או חמלה אלא פשוט מהצורה שבה השאלה הוצגה. 

גם בסוגיה מורכבת כזו העולם הפנימי שלנו נותר זניח מול הפרזנטציה של הסוגיה. 

נזכרתי במחקר הזה כשראיתי את הדיווחים הרבים שמלווים את החודשים האחרונים מאז שאפל הכריזה על מערכת הIOS החדשה שלה שבעצם דורשת מהמשתמשים שלה להכריז האם הם מעוניינים או לא מעוניינים  שהמידע על השימוש שהם עושים באפליקציות האייפון יעבור למערכות פרסום כמו פייסבוק, גוגל ומערכות אחרות. עד הIOS האחרון השימוש במידע הזה היה OPT OUT , זאת אומרת המידע שלך היה עובר אל החברות האלו אלא אם תבקש במפורש שהוא לא יעבור ועכשיו אפל שינתה את המדיניות שלה למדיניות OPT IN, כלומר רק מי שאומר במפורש שהוא מסכים לכך, בצורה פעילה ולא סבילה, המידע שלו יימסר ע"י אפל אל פייסבוק, גוגל ויתר החברות. 

מה זה בעצם אומר שהמידע עובר אל פייסבוק וגוגל?

כשאנחנו כמפרסמים רוצים להעלות פרסומת בפייסבוק, למשל, המערכת מאפשרת לנו לבחור האם אנחנו רוצים להפנות את הפרסומת לאנשים מסוימים לפי מאפיינים כמו אתרי האינטרנט שבהם הם ביקרו או הנתונים הדמוגרפיים שלהם – גיל, מגדר, מיקום גיאוגרפי ועוד. כעת, כשהנתונים הללו לא יהיו ידועים לפייסבוק, היא לא תוכל לאפשר טרגוט שכזה והרלוונטיות של הפרסומות שלנו לקהל שיצפה בהן תיפגע.

כששואלים את אפל מדוע היא ביצעה את השינוי, התשובה שלה היא שהיא רוצה יותר שקיפות ושליטה של לקוחותיה במידע שלהם. אבל תרשו לי לא לקבל את התשובה הזו כפי שהיא.

אני מבקש לטעון שלאפל יש בכל זאת מניע נסתר לפרץ השקיפות הזה. אולי, רק אולי, זו הדרך של אפל להכשיר את הקרקע לשימוש במערכת פרסום משלה כדי שתקציבי הפרסום האדירים שמושקעים בפייסבוק וגוגל יגיעו גם אליה באופן ישיר. לאפל יש כבר מערכת פרסום קיימת בחנות האפליקציות, הAppStore וכעת כשהפרסום באפליקציות האייפון חסום במידה מסוימת בפני פייסבוק וגוגל, היא תנסה למשוך את קהל המפרסמים להגיע אל המשתמשים שלה ישירות בעזרתה. כלומר, להיכנס כשחקנית מן השורה לעולם הפרסום ולא לתת את כל הטוב הזה לפייסבוק וגוגל שהן המתחרות הגדולות שלה. 

המשמעות הפרקטית של מלחמת הדיגיטל עבורנו כמפרסמים היא שבמוקדם או במאוחר נצטרך ללמוד מערכת פרסום חדשה, בתקווה שהכניסה של שחקנית חזקה למגרש תביא לירידת מחירים.

רוני ארזי

רוני ארזי

מנכ״ל ומייסד משרוקית

רוצים לשמוע עוד? הצטרפו לניוזלטר של משרוקית ונעדכן אתכם על הפוסט הבא!

עוד באותו עניין

3 שאלות שכדאי לשאול את מי שמנהל לך את דף הפייסבוק

חלק מקוראי הניוזלטר הזה מנהלים דפי פייסבוק רשמיים אישיים בעצמם או באמצעות סוכנות דיגיטל, חלק מנהלים דפים עבור הארגון שבו הם עובדים וחלק מנהלים עבור לקוחות (וחלק סתם סקרנים 😉).
הנה שלוש שאלות שכדאי לשאול על מנת לוודא שאנחנו מבצעים את עבודת ניהול הדף כראוי.

כמה זמן לוקח לי להרים קמפיין בפייסבוק?

יש קמפיינים שלוקח חודשים להרים אותם. ישיבות אסטרטגיה רבות וארוכות, הפקות צילום מורכבות וסיבות נוספות יכולות לעכב את יצירת הקמפיין. אבל האמת היא שקמפיין פשוט יכול לעלות לאוויר בתוך שעה-שעתיים. אם האסטרטגיה ברורה, קהל היעד מדויק והתשתיות מוכנות, כל מה שצריך זו הקמה של קמפיין במערכת הפרסום של גוגל, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר או טיקטוק ואחרי אישור מצד הפלטפורמה שהקמפיין תקין – הוא יהיה באוויר.