אחת היכולות המרשימות של עולם הדיגיטל לעומת הפרסום המסורתי, היא יכולת הפרסום המדויק – הטרגוט – לקהלי יעד מאוד ספציפיים. כאשר מפרסמים בעיתון, אי אפשר להחליט מי מבין קוראי העיתון יראה את המודעה שלנו ומי לא. לעומת זאת בפייסבוק, בטוויטר, ביוטיוב ובכלי פרסום דיגיטליים נוספים אפשר לספר למערכת הפרסום מיהו קהל היעד שלנו והמערכת תעשה מאמץ להציג את המודעות שלנו דווקא לקהל היעד שבחרנו.
הבעיה היא שלפעמים מתוך רצון לדייק מאוד את הטרגוט, אנחנו עלולים לצמצם יותר מדי את קהל היעד שאליו אנחנו פונים, ולהפוך את הקמפיין שלנו ללא אפקטיבי. ניקח את פייסבוק למשל – מערכת הפרסום של פייסבוק בנויה על שילוב של פרמטרים רבים שמספרים למערכת האם הקמפיין שלנו מצליח או לא, ובהתאם לכך נקבעות עלויות הפרסום. ובעברית: מערכת הפרסום של פייסבוק מוכרת לנו מקום, אבל גם היא מעדיפה שהמודעה שהיא מציגה תהיה זו שמעוררת הכי הרבה עניין אצל הגולשים, ולכן מודעה שלא מעוררת עניין לא תוצג או תוצג בעלות מאוד גבוהה.
אבל פרמטר אחר חשוב לא פחות הוא כמה "הצלחות" המודעה שלנו מצליחה לייצר. אם למשל הגדרנו לקמפיין יעד של מכירות באתר או השארת ליד, המערכת תרצה לראות כמות מספקת של פעולות כאלה שהגולשים מבצעים על מנת להגדיר את הקמפיין כמוצלח ולאפשר לו לקבל חשיפה ולהביא תוצאות.
כאן נכנס הטרגוט לתמונה: כאשר אנחנו אומרים למערכת שאנחנו מעוניינים דווקא בבני 18-30 שגרים באזור ירושלים ומתעניינים בצרצרים, אנחנו עלולים לצמצם כל כך את קהל היעד, כך שהסיכוי לקבל מספר ראוי של הצלחות שואף לאפס, והסיכוי שהקמפיין שלנו יוצג יורד גם הוא בהתאם. אמנם ישנן דרכים לעקוף את הבעיה הזו (כמו למשל להגדיר את היעד של הקמפיין לא למכירות או ליד, אלא לחשיפה) אבל גם הן לעתים קרובות מדי לא מספיקות כדי לייצב את הקמפיין ולהמשיך להעניק לו חשיפות.
אז מה הפתרון?
לטרגט, אבל פחות מדויק. שמרו את הקמפיינים שלכם בפייסבוק, בטוויטר, ביוטיוב וברשתות חברתיות אחרות ברמה שתנפה החוצה את רוב הגולשים הלא רלוונטים, אבל אם השארתם בתוך הטרגוט 20-30% קהל לא רלוונטי, זה בסדר. ובלבד שלפייסבוק יהיה מינימום של 100-200 אלף גולשים שהיא יכולה להציג להם את הקמפיין שלכם, להביא תוצאות וללמוד בעצמה למי כדאי להציג את המודעות.
בהצלחה!